זיכרון בסלון הפנימיה
על סיפור גבורה אישי והקשר בין מה שהתחולל אז לפני שמונה עשורים בדיוק בתאריך שבעה לאוקטובר. מפגש מרתק לתלמידי מסלול משטרה עם דור שלישי לשואה
את הסיפור שהעביר רפ"ק רפי פלג מאגף ההדרכה במשטרה לתלמידי שכבה י' בפנימייה- הוא שמע מסבתו עליה השלום, שורדת מחנה המוות אושוויץ. בדיוק בתאריך 7.10 בשנת 1944, פרץ במקום מרד הזונדרקומנדו המפורסם. אותם יהודים שעבדו בקרמטוריום ונחשפו יום יום, שעה שעה לזוועות שביצעו הנאצים ונאלצו לפנות את הגופות מתאי הגזים אל כבשני השריפה. סבתא של פלג, לקחה חלק במרד שפרץ ובדרך נס שרדה, לאחר שהנאצים רצחו את כל מי שלקח באירוע. במפגש מרתק, סיפר הקצין את סיפורה האישי וסיפורם של אותם אמיצי לב שניסו לשנות את רוע הגזירה. בדיוק באותו תאריך מקולל: 7.10, חג שמחת תורה- פרצו אירועי הדרום עת פרצו מחבלי חמאס ואחרים את גדר הגבול עם עזה, וטבחו בכל הנקרא לדרכם. פלג חיבר בין התקופות וקישר לתלמידים את המכנה המשותף בין חלק מהדברים שהתרחשו. "בשני המקרים מדובר במי שבאו להשמיד אותנו רק משום שאנחנו יהודים. אותה אכזריות, אותו רשע ובאותה שנאה בעיניים. הם טבחו ושרפו, התעללו בנשים, גברים, תינוקות וילדים".
"ההבדל בין הסיפור של סבתי המנוחה והסיפורים של אותה שבת שחורה- הוא שהיום יש לנו מדינה. אז בזמנו, לא היה מי שיושיע את היהודים. היום- למרות הצער והקושי להבין מה קרה באותה יממה ארורה- יש לנו צבא חזק שהתעשת על עצמו, יש לנו משטרה וכוחות ביטחון שבסופו של דבר השתלטו על המצב, הצילו אזרחים ויצאו למלחמה". פלג הדגיש כי התקווה היא מה שעזרה ליהודים לשרוד את תופת השואה, נטעה בהם אמונה שאולי המציאות תשתנה. "סבתא שלי הייתה גיבורה ולי חשוב לספר את סיפורה לדורות הבאים. המסר שלי אליכם הוא שלמרות הצער והכאב העצומים שאנחנו חווים בחודשים האחרונים- חשוב שנזכור כולנו שיש לנו כיום מדינה וחשוב שנעשה הכל כדי לשמור עליה, למעננו ולמען אלו שחלמו עליה אז לפני שמונה עשורים.
