האחים קלמנזון

מנחם תיאר את השתלשלות האירועים כפי שקרו מרגע הגעתם לקיבוץ בארי. אחרי רגעים של הבנת המצב והמורכבות שלו, הוא ואחיו החלו במבצע החילוץ. "כל הזמן נשמעות יריות באוויר, כדורים שורקים מעלינו, אבל אין ברירה, אנשים לכודים בבתים וחייבים להוציא אותם משם", סיפר בהתרגשות כאילו הוא עדיין נמצא בתוך האירוע. "מגיעים לבית הזה ומחלצים אישה מבוגרת. עוברים לבית אחר ומחלצים אימא וילדים. וכך עוד בית ועוד בית במשך שעות. את כולם מפנים לנקודת כינוס סמוך לכניסה ליישוב. המראות בחוץ קשים, אבל אין זמן לחשוב על זה בכלל". בשלב מסוים, אחרי שחילצו עשרות אנשים, הם התחילו לחוש בעייפות. "כבר דיברנו על זה שאולי נסיים, שבכל זאת יש לנו משפחות בבית, שעשינו מספיק ושרצוי לא למתוח את הגבול. אבל אז הגיעה עוד קריאה לעזרה מאחד הבתים. אלחנן אמר לי, בוא נעשה חילוץ אחרון ודי. וכך היה. באותו בית הסתתר מחבל שירה באחי. הוא ספג יריות שפצעו אותו קשה מאד. היה צריך לחלץ אותו לאחור תחת אש. לצערי הוא לא שרד את הפציעה", תיאר מנחם את הסוף הטראגי של אותה יממה.